שבירת הכלים בקבלה

תודעת פהאל שיעור 48 - שאלה שנשאלה: שבירת הכלים מה זה בדיוק? אני לא מצליח להבין לפי הקבלה בדיוק מה זה שבירת הכלים, ומה הקשר שלנו בחומר? האם המצוות משפיעות על העלאת ניצוצות?אני לא מבין כיצד זה עובד? פהאל האם תוכל להסביר לי בצורה פשוטה. תראה אני אנסה להסביר לך בצורה הפשוטה ביותר,בלי כל התנאים של הקבלה המסודרת אלא רק מה צריך להבין מתוכה בשורש ואולי יהיו כאלה שיסבירו יותר טוב,אז אקווה שתבין בדרך שלי הזאת. לפי הקבלה של הארי, כשרצה השם יתברך לברוא עולמות מתוך האור אין סוף היה אור פשוט ממלא כל, האור הזה קבע מקום מודגש והחליט כאן אברא עולמות כאן אביא רצונות. מה עשה? מהאין סוף ממש מתוך האור הזה שממלא את הכל קבע נקודה אמצעית שזה כתוב: עת מצא, הכוונה החליט מכאן אתחיל את המקום את הבמה לברוא עולמות במילה נקודה כבר כתוב לך דן קו הכוונה הנקודה הזאת מי שדן אותה זה אותו הקו שירד אחר כך מהאין סוף לתוכה ודן בה איזה תיקון יהיה לבריאה, אך נחזור כרגע לאור ומאותה נקודה שבחר מקום, האור הזה התרחק מצדדי אותה הנקודה והשאיר מקום חלל ריקני פנוי מכל אור.ועכשיו יש כמו במה ותעשיה לכל הבריאה.אך האור אין סוף לא נעלם, למה המשל דומה כמו דף נייר לבן ואתה באמצע ממש תעשה חור בנייר הלבן והאור אין סוף לא נעלם לחלוטין אלא הוא עדיין מקיף את אותו החור הזה כי האור אין סוף אינו נעלם לעולם רק שינה מעוצמתו הצטמצם כשאני משנה מעוצמתי אני מצמצם את כוחי כמו למשל אני יכול לצעוק בקול חזק כולם ישמעו אותי ולא אתן מקום לדיבורים אחרים. אבל אם אדבר בלחש חלש מאוד בקושי ישמעו אותי ויוכלו עוד אנשים לדבר ולמלא את החדר בשיחות וכך יוכלו לדבר כולם לפי קצב וטון, אני אשאיר מקום לעוד אנשים לדבר ואני כבר לא המדבר היחידי ששומעים רק אותו, ועכשיו תבין שהאור אין סוף מקיף הכל וגם את החלל הריק  והוא עכשיו ימלא את החלל הזה ב10 ספירות דעיגולים כלומר לאחר הצמצום הזה האור התחיל לשוב ולהכנס אל תוך החלל אבל לא ביושר אלא בעיגולים ונוצרו בזה אחר זה עשר ספירות דעיגולים וכל עיגול הקיף את החלל ברמות שונות של קרבה למרכז ועכשיו שים לב לאחר שלב העיגולים נכנס קו דק זוכר את הנקודה שכתוב קו דן.הקו הזה ירד בצורה ישרה מהאין סוף אל תוך החלל והקו הזה סידר את האורות ביושר מלמעלה למטה בהיררכיה ועכשיו מתחיל תהליך הכלים והשבירה והעולמות למשל לדוגמה בלבד,הרחם כמו הצמצום כמו שהאם מפנה חלל ברחם לבריאת העובר לאחר  קבלת הזרע, כך האין סוף פינה מקום,שזה החלל הריק מתוך עצמו כדי לאפשר בריאה, למשל העיגולים האלה נמשלים לדם לחומר כמו ברחם שכבר יש את השליה דם וכל מיני חיות וכלים מערכת שלמה חיה ופועלת ומוכנים לצמיחה זה רק משל, זה כמו שכבות שכל שכבה היא כלי ויש לה תפקיד של הנהגות שמוכנים לקלוט זה כמו עשר הספירות דעיגולים שהוכנו מראש,ועכשיו הזרע שהוא הקו,חודר לרחם האישה ומתחיל להניע להווצרות העובר זה כמו הקו הישר מהאין סוף שחדר לחלל ובחדירה לנקודה כבר קבע שם כל הרצונות שיהיו בסדר הבריאה כל הציווים גם טוב וגם רע שיתפתחו אחר כך, הקו הזה מזריע בתוך העיגולים זרימה ישירה עם ציווי רצון מדויק הקו הזה מזריע בתוך העיגולים את התוכנה של הבריאה ועכשיו נכנס עניין השבירה שתכף תבין הספירות דעיגולים אין מה לשבור כי שם הם אור מקיף שווה לכל הצדדים, העיגולים הם כמו רקע מערכת כללית או תשתית ולא מיוחס להם כלי פרטי שמחזיק אור,השבירה דווקא נעשתה בספירות דיושר כי העוצמה האלוקית זורמת בעוצמה ושם בספירות דיושר מוגבלים ומופרדים לא כמו העיגולים, כשהאור נכנס אליהם הם לא יכלו להחזיק ונשברו ונפלו למטה לשורש החומר האור הסתלק למעלה אבל חלקו הקטן נשבה בתוך השברים שנפלו לחומר זה הניצוץ הקדוש שעכשיו שבוי בחומר בכלא ולכן מי שלא עמד באור הזה הם ספירות דיושר הכלים שנוצרו מקו האור הם היו חלשים מידי להכיל את עוצמת האור האלוקי,ועכשיו תבין שאותם שברים זאת כל הבריאה כולה כי לפי המדע קדם לבריאה המפץ הגדול זה דומה מאוד לאותה נקודה שממנה התהוו כל החלקיקים וגלקסיות וכל החוקיות כי חוק מרמז על הגבלה על דין שזה אותו מעמד הנקודה שזה קו נוקד ודן הכוונה מדגיש בה מה יהיה ממנה אלו רצונות יתפתחו בבריאה הלאה, ואיך אנחנו בחומר הזה מעלים את אותם ניצוצות? על ידי מעשים טובים כנגד הרצון לקבל בלבד שלנו, שמירת שבת לא כמו שהדת מציגה אלא בצורה שזה לבד דורש הסבר מעמיק מאוד מה הרצון באמת לשמירה הזאת ואסביר בפעם אחרת ואתן את זה, וצריך אהבת הזולת וכל דבר שמקרב אותך להשם, ברכות, הכרת תודה כל זה מעלה ניצוצות  שנשבו בשבי, כל זה תלוי מאוד בכוונה שלנו שתהיה מאוד חזקה, חסד מאוד חזק בכוונה שלו, תפילה מאוד חזקה בכוונה שלה, לב סולח ומוחל  רחמים על חלשים ומסכנים, להבין אותם לעזור להם, כל זה יביא לתיקון ויעלה את אותם ניצוצות, זה כמו השפעה שאתה משפיע ובכך אתה מתקן כל מעשה בראשית, כי מעשה בראשית זה שבר, כי בראשית כתוב יברא אֹר שבר שיברא. או אֹר יִשְּׁבֹר שבר יברא. הכוונה הבריאה נוצרה מאותם שברים שנפלו שלא יכלו להכיל את האור וכל האור הזה שנפל לחומר הוא ניצוץ ויש בו חיות שמחייה את הכל כי רק מה שנשבר נחשב לו תיקון וזה מטרת התיקון, יצירת בריאה, זה מה שהניע וקיים את הכל.לכן בראשית מסביר לנו השם שהשבר הזה לא נעשה מעצמו אלא קדם לזה תיקון והחדרה של ציווי רצונות מקו האין סוף.ומה הכוונה ניצוץ שמחייה את הכל הכוונה כל שבר הוא קליפה משהו מוגבל מציאות חומרית בלי ניצוץ האור בתוכו, הוא היה מת, חסר חיות לחלוטין הניצוץ הקטן הזה הוא מה שגורם לחומר לחיות,החיות הזאת נמצאת בכל דבר בחומר באוכל בגוף שלנו בכל רובדי הדומם צומח חי מדבר. ועל ידי אותם כוונות לשם שמים כמו עם כוונה טובה, הניצוץ שבתוכו משתחרר וחוזר לשורשו כי המעשה שלך כבר לא בתודעה שלך החומרי, או לעצמך בלבד והשחרור של הניצוץ לא עוזב  אותך ועולה למעלה באמת, אלא מושפע ממך ואם השפעת נכון בהעלאת הניצוצות אז תיקנת.מצוות השם גם הם תיקון והשפעה במעשה המצוות שלו אתה משנה את חוק הטבע של האנושות שהיא מיסודה קליפה שנשבה בקליפות כמו 10 הדברות חוקותיו ומצוותיו הם משפיעים טוב או טוהר טהור של הטהרות מעוררים השפעה שהחומר כבר לא סתם גולמי הוא מרכז בתוכו אהבת השם והקדשה במעשים שלי אליו יוצרים קשר הדוק ומתוקן.וזה חזרה לשורש.